המקום שלנו לשתף בסיפורים אישיים ולחלוק במידע מקצועי שיעניין אתכם

אשפוז בית אקוטי

ד”ר עמרי שינטל, מנהל מחלקת פנימית בבית ואשפוז בית אקוטי, צבר רפואה

תהליך הזדקנות האוכלוסיה מחד, והירידה ביחס המיטות לאזרח מאידך, מביאים לעלייה משמעותית בעומס בבתי החולים. לעתים, הפניה לבית החולים בלתי נמנעת. עם זאת, לא ניתן להתעלם מחסרונות האשפוז בבית החולים לרבות סיכון מוגבר לזיהומים נרכשים, נפילות, דליריום, ירידה תפקודית ועוד. ברמה המערכתית אנו עדים לצפיפות גוברת בבתי החולים הגובה את מחירה הן מהמטופלים והן מהצוותים המטפלים. ברמה הכלכלית, אשפוזים בבתי החולים מהווים חלק ניכר מההוצאה הלאומית בתחומי הבריאות.

לאור זאת, בשנים האחרונות מתפתחת בעולם מגמה נרחבת של אשפוז בית אקוטי או “בית חולים בבית”. אשפוז הבית מהווה חלופה אשפוזית לבית חולים ומוגדר כטיפול מוגבל בזמן על ידי צוות רפואי בבית המטופל עבור מטופלים הסובלים ממצב חריף או תת חריף הדורש אשפוז. מטרות אשפוזי הבית כוללות צמצום אשפוזים בבתי חולים, הפחתה בסיבוכים רפואיים הקשורים בעצם האשפוז בבית החולים תוך מתן טיפול רפואי שאינו נופל באיכותו מטיפול בבית החולים וכל זאת תוך צמצום העלויות הנגזרות מאשפוזים מוסדיים.

מספר מדינות ברחבי העולם החלו להרחיב את שירותי האשפוז הביתי בהצלחה מרובה. באוסטרליה פועלת מאז 1999 תכנית “Hospital in the home” המהווה תחליף אשפוזי לחולים הזקוקים לאשפוז בבית חולים. בשנים 2008-2009 5% מסך ימי האשפוז בויקטוריה היו במסגרת אשפוז הבית – שווה ערך לבית חולים עם כ-500 מיטות אשפוז (1), נתון שלא פורסם הוא ש-11% מימי האשפוז הפנימיים בבתי החולים הציבוריים בויקטוריה מבוצעים בבית. גם בספרד, באיטליה באנגליה ובארצות הברית פועלות מספר תכניות אשפוז בית אקוטי בהצלחה מאז תחילת שנות האלפיים.

מגוון האבחנות המתאימות לאשפוז בית אקוטי רחב ביותר. מספר רב של עבודות בדקו את יעילות הטיפול הביתי בהשוואה לטיפול באשפוז והדגימו תוצאים מצויינים. אבחנות המטרה המתאימות לאשפוז ביתי כוללות בין היתר מחלות זיהומיות כגון צלוליטיס (2-4), דלקת ריאות (5,6), זיהומים בדרכי השתן (7), כמו גם התלקחויות של מחלות ריאה כמו אסתמה, COPD (8-15), החמרת אי ספיקת לב (16-18) טיפול בפקקת עורקים ותסחיף ריאתי (19,20), ועוד מצבים רבים ומגוונים.

הנתונים שנאספו עד כה מרשימים – מטה-אנליזה שהשוותה אשפוז בית לאשפוז בבית חולים הדגימה שביעות רצון גבוהה יותר, שיעורים מופחתים של שימוש בתרופות אנטי-פסיכוטיות במטופלים הסובלים מדמנציה, שיעורים מופחתים של זיהומים בדרכי השתן ואף שיעורי תמותה נמוכים יותר (21). מטה-אנליזה אחרת שכללה 61 מחקרים הנוגעים לאשפוז בית הדגימה גם היא שיעורי תמותה נמוכים יותר כמו גם ירידה מובהקת בשיעור האשפוזים החוזרים בקרב מטופלים שטופלו בביתם (22).

מבחינה כלכלית, מספר עבודות הדגימו כי העלות הכוללת של אשפוז בית הינה בין 50-80% מעלות האשפוז בבית חולים (21-23). דהיינו אשפוז הבית כרוך בעלויות אשפוז נמוכות מהותית מעלות האשפוז בבית חולים.

בנובמבר 2017 הקימה “צבר רפואה” בשיתוף עם מכבי שירותי בריאות ובהמשך עם מאוחדת  את מערך אשפוז הבית האקוטי שבמסגרתו טופלו עד כה קרוב ל-500 מטופלים. טרם הקמת מערך אשפוז הבית הוגדרו אבחנות המטרה לרבות קריטריונים קליניים לקבלת מטופלים לאשפוז בית (Exclusion and Inclusion criteria). במסגרת זו הוקם מערך כח אדם מיומן המגיע לביקורי בית יומיומיים בבית המטופל וזמין למטופל המאושפז 24/7. כמו כן, הוקם מערך לוגיסטי המאפשר את שינוע המטופל מבית החולים, אספקת ציוד מתכלה (עירוי, נוזלים וכו), מתן מגוון רחב של תרופות תוך ורידית, ביצוע בדיקות מעבדה וביצוע בדיקות דימות בסיסיות (צילום חזה, א.ק.ג ואולטראסאונד). המטופלים שאושפזו במסגרת אשפוז הבית של “צבר רפואה” הועברו למסגרת אשפוז בית מחדרי המיון, מחלקות האשפוז והיישר מהקהילה. בקרב המטופלים שאושפזו במסגרת זו, לא נצפו אירועי דליריום, זיהומים נרכשים או נפילות משמעותיות ולפי סקר שבוצע, שביעות הרצון של המטופלים ומשפחותיהם מרקיעה שחקים. משרד הבריאות מביע תמיכתו במסגרת מבחן תמיכה המקצה כסף לקופות החולים המפעילות את השירות.

קיימים עוד אתגרים רבים להמשך התרחבות תכנית אשפוז הבית, ביניהם שילוב טכנולוגיות מתקדמות, הרחבת נגישות אשפוז הבית לכלל אזרחי ישראל, הרחבת האוכלוסיות והאינדיקציות לאשפוז בית (ילדים, אשפוז בתר ניתוחי ועוד) ושילוב צוותים רפואיים מבתי חולים בתכנית. אך עם זאת, כמנהל מערך אשפוז הבית וכאיש צוות המטפל באנשים בביתם במקום במסדרון במחלקה הפנימית, אין ספק בליבי כי אנו עומדים בפתחה של מהפכה מופלאה בעולם האשפוז והטיפול הרפואי.

נכתב על ידי ד”ר עמרי שינטל – מנהל מחלקת פנימית בבית ואשפוז בית אקוטי בצבר רפואה.

  1. Montalto, M. (2010). The 500-bed hospital that isn’t there: the Victorian Department of Health review of the Hospital in the Home program. Medical Journal of Australia, 193(10), 598-601.‏
  2. Corwin, P., Toop, L., McGeoch, G., Than, M., Wynn-Thomas, S., Wells, J. E., … & Fletcher, L. (2005). Randomised controlled trial of intravenous antibiotic treatment for cellulitis at home compared with hospital. Bmj, 330(7483), 129.‏
  3. Grayson, M. L., McDonald, M., Gibson, K., Athan, E., Munckhof, W. J., Paull, P., & Chambers, F. (2002). Once-daily intravenous cefazolin plus oral probenecid is equivalent to once-daily intravenous ceftriaxone plus oral placebo for the treatment of moderate-to-severe cellulitis in adults. Clinical Infectious Diseases, 34(11), 1440-1448.‏
  4. Donald, M., Marlow, N., Swinburn, E., & Wu, M. (2005). Emergency department management of home intravenous antibiotic therapy for cellulitis. Emergency medicine journal, 22(10), 715-717.‏
  5. Carratala, J., Fernández-Sabé, N., Ortega, L., Castellsagué, X., Rosón, B., Dorca, J., … & Gudiol, F. (2005). Outpatient Care Compared with Hospitalization for Community-Acquired PneumoniaA Randomized Trial in Low-Risk Patients. Annals of Internal Medicine, 142(3), 165-172.‏
  6. Richards, D. A., Toop, L. J., Epton, M. J., McGeoch, G. R., Town, G. I., Wynn-Thomas, S. M., … & Abernethy, P. D. (2005). Home management of mild to moderately severe community-acquired pneumonia: a randomised controlled trial. Medical Journal of Australia, 183(5), 235.
  7. Wolter, J. M., Cagney, R. A., & McCormack, J. G. (2004). A randomised trial of home vs hospital intravenous antibiotic therapy in adults with infectious diseases. Journal of Infection, 48(3), 263-268.‏
  8. Ram, F. S., Wedzicha, J. A., Wright, J., & Greenstone, M. (2004). Hospital at home for patients with acute exacerbations of chronic obstructive pulmonary disease: systematic review of evidence. bmj, 329(7461), 315.‏
  9. Davies, L., Wilkinson, M., Bonner, S., Calverley, P. M. A., & Angus, R. M. (2000). “Hospital at home” versus hospital care in patients with exacerbations of chronic obstructive pulmonary disease: prospective randomised controlled trial. Bmj, 321(7271), 1265-1268.‏
  10. Nicholson, C., Bowler, S., Jackson, C., Schollay, D., Tweeddale, M., & O’Rourke, P. (2001). Cost comparison of hospital-and home-based treatment models for acute chronic obstructive pulmonary disease. Australian Health Review, 24(4), 181-187.‏
  11. Cotton, M. M., Bucknall, C. E., Dagg, K. D., Johnson, M. K., MacGregor, G., Stewart, C., & Stevenson, R. D. (2000). Early discharge for patients with exacerbations of chronic obstructive pulmonary disease: a randomised controlled trial. Thorax, 55(11), 902-906.‏
  12. Skwarska, E., Cohen, G., Skwarski, K. M., Lamb, C., Bushell, D., Parker, S., & MacNee, W. (2000). Randomised controlled trial of supported discharge in patients with exacerbations of chronic obstructive pulmonary disease. Thorax, 55(11), 907-912.‏
  13. Ojoo, J. C., Moon, T., McGlone, S., Martin, K., Gardiner, E. D., Greenstone, M. A., & Morice, A. H. (2002). Patients’ and carers’ preferences in two models of care for acute exacerbations of COPD: results of a randomised controlled trial. Thorax, 57(2), 167-169.‏
  14. Hernandez, C., Casas, A., Escarrabill, J., Alonso, J., Puig-Junoy, J., Farrero, E., … & Roca, J. (2003). Home hospitalisation of exacerbated chronic obstructive pulmonary disease patients. European Respiratory Journal, 21(1), 58-67.‏
  15. Aimonino Ricauda, N., Tibaldi, V., Leff, B., Scarafiotti, C., Marinello, R., Zanocchi, M., & Molaschi, M. (2008). Substitutive “hospital at home” versus inpatient care for elderly patients with exacerbations of chronic obstructive pulmonary disease: a prospective randomized, controlled trial. Journal of the American Geriatrics Society, 56(3), 493-500.
  16. Patel, H., Shafazand, M., Ekman, I., Höjgård, S., Swedberg, K., & Schaufelberger, M. (2008). Home care as an option in worsening chronic heart failure—A pilot study to evaluate feasibility, quality adjusted life years and cost‐ European journal of heart failure, 10(7), 675-681.‏
  17. Mendoza, H., Martín, M. J., García, A., Arós, F., Aizpuru, F., Regalado De Los Cobos, J., … & Cia, J. M. (2009). ‘Hospital at home’care model as an effective alternative in the management of decompensated chronic heart failure. European journal of heart failure, 11(12), 1208-1213.‏
  18. Tibaldi, V., Isaia, G., Scarafiotti, C., Gariglio, F., Zanocchi, M., Bo, M., … & Ricauda, N. A. (2009). Hospital at home for elderly patients with acute decompensation of chronic heart failure: a prospective randomized controlled trial. Archives of Internal Medicine, 169(17), 1569-1575.
  19. Otero, R., Uresandi, F., Jiménez, D., Cabezudo, M. Á., Oribe, M., Nauffal, D., … & Cayuela, A. (2010). Home treatment in pulmonary embolism. Thrombosis research, 126(1), e1-e5.‏
  20. Aujesky, D., Roy, P. M., Verschuren, F., Righini, M., Osterwalder, J., Egloff, M., & Sanchez, O. (2011). Outpatient versus inpatient treatment for patients with acute pulmonary embolism: an international, open-label, randomised, non-inferiority trial. The Lancet, 378(9785), 41-48.
  21. Shepperd, S., Doll, H., Angus, R. M., Clarke, M. J., Iliffe, S., Kalra, L., … & Wilson, A. D. (2008). Hospital at home admission avoidance. The Cochrane Library.‏
  22. Caplan, G. A., Sulaiman, N. S., Mangin, D. A., Aimonino Ricauda, N., Wilson, A. D., & Barclay, L. (2012). A meta-analysis of “hospital in the home”. Med J Aust, 197(9), 512-9.
  23. Cryer, L., Shannon, S. B., Van Amsterdam, M., & Leff, B. (2012). Costs for ‘hospital at home’patients were 19 percent lower, with equal or better outcomes compared to similar inpatients. Health Affairs, 31(6), 1237-1243.‏

9

הוספת תגובה חדשה