במילים שלכם

לאמא שלי ולנו כמשפחה שמסביב יש שקט נפשי

לאורך השנתיים האחרונות אנו חווים טיפול מדהים באמי החולה מצד צבר רפואה. זה מתבטא במקצועיות גבוהה ולא פחות מזה מיחס אישי אכפתי מצד כל הצוות -
רחלי האחות שמלווה, רופא קבוע, וגם העובדת הסוציאלית שרון שתומכת ועוזרת לכולנו. וגם היה שימוש מדי פעם בקו החם, בשעות מאוחרות או סופ"ש. בשורה תחתונה, לאמא שלי ולנו כמשפחה שמסביב יש שקט נפשי, מרגישים את הבטחון הזה שיש עם מי לדבר, וזאת מעטפת מאוד חשובה. מומלץ בחום!

שהקב"ה ישלם שכרכם בכפל כפליים

לצוות המסור והיקר של צבר רפואה,

רצינו להביע במעט את רגשות הכרת הטוב שמציפים אותנו כלפיכם. על מסירות ודאגה, על יחס אישי ומסור, על התייחסות לכל נושא, ולו הקטן ביותר, במלוא תושמת הלב, על ליווי צמוד בכל עת ובכל זמן, על יחס הולם ולבוש צנוע, על צורה ואופן דיבור מכובד ומכבד, והתייחסות הן לחולה והן למשפחתו בכל הנדרש.

שהקב"ה ישלם שכרכם בכפל כפליים ותזכו לשפע וכל טוב מלוא חופניים, ושלעולם לא תדעו מצער בכל דבר וענין.

מעריכים מאד מאד ומודים מקרב לב,

הגעתם כמו מלאכים...

אני רוצה להודות לכם על הטיפול הנפלא ועל השירות המדהים שקיבלתי בימים האחרונים.

לאחר שאושפזתי בבית החולים בגלל דלקת לא רצויה בזמן הריון וכמעט נאלצתי לשהות שם גם במהלך החג והשבת לבדי, הגעתם כמו מלאכים ושחררתם אותי לאשפוז בית שהיה לא פחות ממושלם. כל אחד מאנשי הצוות שנכנסו אליי הביתה היה נפלא, אנושי, מקצועי ואדיב מעל למצופה.

אשמח לציין במיוחד את האח מיכאל שפעל ברגישות ובאדיבות יוצאת דופן וכמו כן הרופא היקר שנכנס אליי במהלך החג ואני לא זוכרת את שמו בצורה מדוייקת.

שתמיד תמלאו שליחותכם נאמנה מתוך אנושיות ורגישות אמיתית. רק זה לבד, יש בו מן הריפוי.

ברכה והצלחה בכל,

אם לא הייתם קיימים היה צריך להמציא אתכם

לצוות צבר רפואה,

לאחר שהופנינו לשירות הוספיס בית, אין מילים לתאר את השירות שקיבלנו. כל החזון שלכם כפי שהוא מוצג התקיים עולם ומלואו:

כבוד וחמלה - רופא, אחות ועובדת סוציאלית עם נשמה ואכפתיות אין קץ.

מצוינות - מקצוענים מושלמים.

זמינות - בכל רגע נתון לא נתנו להרגיש שמציקים להם, שיש שאלות לא במקום. פעמים רבות יזמו קשר איתנו מבלי שאנחנו נצטרך לפנות.

שקיפות - מלאה. לא הסתירו את חומרת המצב אבל תמיד עם כבוד והתייחסות מהשורה הראשונה.

צוותיות - הצוות המושלם בשיתוף פעולה מלא בין כולם.

אין ספק שבזכות הצוות המדהים שלכם, שהיה שלנו, הצלחנו להיות עם אבי 24/7 בביתו, במיטה שלו, במקום שבחר להיות בו ועדיין לא להתפשר על הטיפול הטוב ביותר שניתן היה להעניק לו.

אם לא הייתם קיימים היה צריך להמציא אתכם.

אנחנו רק יכולים לקוות שבתים רבים בישראל יזכו לקבל בשעות הקשות שלהם את השירות המצוין שלכם ולדעת שהם מטופלים על ידי מקצוענים ברגישות הרבה ביותר שניתן.

עלו והצליחו!

משמח ומרגש לפגוש רופא שמקדיש זמן וכבוד למטופל

ד"ר פאדי,

רצינו להודות לך בחום על הטיפול השיקומי באבא לאחרונה. הוא חזר לעמוד על הרגליים ואף ללכת, חגגנו איתו ליל סדר משפחתי ומרגש, ואנחנו ממשיכים לראות מדי יום התקדמות.

הרבה תודה על הזמינות, העדינות והחיוניות שהבאת איתך, שנתנה לכולנו כוח ותקווה. משמח ומרגש לפגוש רופא שמקדיש זמן והקשבה וכל כך הרבה פתיחות וכבוד למטופל. תודה גם לצוות המטפל, שאף

הוא פעל ברוח זו, האחות, וגם עומרי הפיזיותרפיסט.

תודה רבה בשם אבא ובשם כולנו 🙏🏻

תודה לכם על היחס, התמיכה, האמפתיה והמקצועיות

לצוות צבר רפואה,
אני רוצה להודות לכם על היחס, התמיכה, האמפתיה והמקצועיות שלכם בתקופה המאד קשה שעברנו בליוויו של בעלי ז"ל.
מבקשת להודות ולציין את תום העו"ס שזיהה ונענה לצרכינו ברגישות וביעילות.
את טובה האחות שתמכה במקצועיות והבנה, ודאגה שיהיה לנו כל מה שהיינו צריכים.
ואת ד"ר מנשה שהיה נגיש, אמפתי, סבלני וקשוב לצרכינו.
לד"ר רוני צבר אנו מודים על הזמן שהקדשת לי ולילדים, ושנתת לנו להנות מבעלי עוד ימים טובים.

"המלאכים בלבן"- הצוות שטיפל באמא

ברצוני להודות לצוות הנהדר שנשלח מטעם צבר רפואה לטפל באימי בבית.
אני רוצה לציין במיוחד את ד"ר פול- רופא מדהים, אכפתי, רגיש, נעים, סובלני וסבלני, שמעניק שירות נהדר.
כמו כן אני רוצה לציין במיוחד את צוות האחים והאחיות שטיפלו באמא באכפתיות, נעימות, רגישות וסובלנות ובעיקר בסבלנות לשאלותיי.
כמו שכתוב בהרבה מקומות "המלאכים בלבן", זהו הצוות שטיפל באמא.
מבקשת למסור לכל הצוות את תודתנו, והלוואי וירבו כמותם.

בזכות הפיזיותרפיסט אני היום יכולה ללכת

ברצוני להודות לפיזיותרפיסט דני אופיר, אשר נשלח אליי לאחר ניתוח ברך שעברתי לפני כחודש. דני תרם רבות לשיקומי, ממצב שלא יכולתי לקום מהמיטה ועד היום שאני עומדת על הרגליים ובזכותו אני הולכת.

דני תרגל איתי הליכה, קודם בעזרת הליכון ואח"כ עם מקל, עליה במדרגות ושאר תרגילים. בסבלנות אין קץ הוא הצליח להחזיר לי את הביטחון, האיזון ושיווי המשקל. הוא טיפל בי במסירות וברוגע שעזרו וסייעו לי להתגבר על הפחדים והכאבים הקשים לאחר הניתוח.

תודה מקרב לב.

זכינו בטיפול נדיר באמא

אנו מרגישים חובה נעימה להוקיר ולהודות לאח היקר ג'ורג' סבאג, ולהביא לידיעתכם את מלוא הערכתנו על אדיבותכם המופלאה והובלת מדיניות ומקצועיות בדרך ניהול שירותכם, במכלול ההיבטים הנדרשים למתן שירות והטיפול בקשישים ובמשפחותיהם על הצד הטוב ביותר בימים קשים אלה.
זכינו בטיפול נדיר באמא, וחווינו את אישיותו המיוחדת של ג'ורג', סבלנותו ואורך הרוח שלו עם כל פנייה שלנו, בכל זמן ושעה. אפילו בשעות חריגות ג'ורג' פינה מזמנו הפרטי, תמיד היה זמין עבורנו, וידע לבוא לביקורי הבית המעודדים בחיוך רחב, חיבוק לבבי מרחוק, ולעשות זאת מכל הלב וללא גבולות, באופן הכי טוב שיש. תודה לך ג'ורג' היקר מקרב לב.
לכם צוות ההנהלה תודה רבה על השירות האדיב והמאמץ המירבי להביא למזור לנפשנו בשעת מצוקה, אנו מודים ומעריכים. ללא ספק אתם עושים זאת נאמנה בדרך כה מיוחדת ואופיניים לצבר רפואה. אתם דוגמא ומופת.
יישר כוח וכה לחי, מי יתן וכן ירבו!

הצלחנו לקיים את מה שאמא ביקשה - לסיים את החיים בבית, איתנו.

לפני ארבעה חודשים וחצי קיבלתי טלפון שהפך את חיי:" אמא התאשפזה, תראה איך אתה מגיע". הקורונה השתוללה, וסגרו את נתב"ג, אז הגעתי בטיסה מיוחדת דרך פרנקפורט, עוד לפני הסיאוב של וועדת החריגים.

סרטן ריאות בשלב 4, לא מבשר טובות, אבל החלקים הנוראיים באמת, והנפלאים באמת- הם אלו התלויים בבני אדם: לא מאחל לאף אחד לעמוד מול רוקח/ת, כשאמו סובלת מכאבים עזים, שלא מוכן לקבל מרשם: לא כי המינון לא בסדר, ולא כי אין חתימה (גם זה קרה), אלא כי חסרות שתי מילים:" העלאה במינון". התחושה הזו, שאתה לא יכול לעזור לאמא שלך, ועכשיו צריך למצוא רופא תורן, שיהיה פנוי, קשוב, ויעניק מרשם חדש, למרות שהוא לא אונקולוג, ולבזבז את הזמן במקום לתת לה את משכך הכאבים, היא תחושה שאני לא מאחל לאף אחד.

ואז פגשנו את צבר. ד"ר רוני צבר הקים חברה שמלווה (בין השאר) חולים סופניים. לא הבנו עד כמה סופני הוא המצב של אמא, אולי, בין השאר, בזכות, שושי, האחות, וד"ר נג'יראן שטיפלו בה במסירות אין קץ. זה אומר שהם הגיעו אליה הביתה, כמה פעמים בשבוע, כמה שהצטרכו, והיו שם בשבילה, וגם בשבילנו, באמצע הלילה, בשבתות (שושי שומרת שבת), ובעיקר- במענה.

וכמה מילים אישיות לשושי:

שושי יקרה,
אני זוכר שדיברתי עם מכבי, שאמרו לי שייצרו איתי קשר מצבר רפואה "בימים הקרובים", והתקשרת תוך שעה. והגעת לאמא תוך שעתיים. וישבת בסבלנות אין קץ, עיניך פקוחות לרווחה והקשבת לה. לכל מילה ומילה, לכל דגש שלה על האופן בו היא רוצה לחיות (ואם נודה על האמת, בעיקר על האופן שבו היא רוצה למות ולסיים את חייה), על ההיסטוריה שלה. הקשבת והתפעמת, היית כל כך רגישה וסבלנית וקשובה. המילה "הוספיס" הייתה כל כך שגורה בפיך, כנראה, ממטופלים אחרים, מצד אחד, ומצד שני, ברגע שהתחלת לומר "הוס…" היית רגישה לתגובה שלי, ומייד תיקנת ל"טיפול תומך".

את אישה נדירה ברגישותך, בסבלנות ובסובלנות. בנכונות להיות כאן ועכשיו, בנכונות להישיר מבט אל המוות הצפוי, ועדיין להיות עם כל כך הרבה חמלה, רגישות, אכפתיות וזמינות. מהרגע הראשון שבו פגשת את אמא, ועד הרגע האחרון שבו עזרת לה בסבל הנורא שבו היא הייתה, בשבועות הספורים האלה שהחיים הפגישו ביננו, פגשנו אישה כל כך נדירה בבחירת המקצוע שלה, השליחות שלה. פגשנו במלאך של ממש, שבתוך הכאב הכי חד שיכול להיות בחיים (גם אם זו אמא וסבתא בסוף חייה, וגם אם זה גלגל החיים) במלאך שיודעת להנפיץ מרשמים, תרופות, להופיע פתאום בפתח הבית, או לומר לנו להגיע אליה. כל כך גמישה, כל כך מאפשרת, ועם זאת גם יודעת, או לפחות מראה שיודעת, עד כמה התהליך הזה קשה לנו. כל מילה שאמרת לנו הייתה משמעותית, כל רגע של מבט, כל קפיצה לבית שלנו, של אמא שלי.

אני מניח שרוב הילדים חושבים שההורים שלהם היו נדירים, אני מקווה לפחות בשבילם. עבורי, אמא שלי הייתה באמת עולם ומלואו: גידלה אותי לבד מגיל 8, ואני חייב לה חוב כל כך גדול שאת ההתחלה שלו: החזרתי דרכך: כל השנים היא אמרה לנו שהיא לא רוצה להגיע למצב שהיא "צל אדם", שלא מגיע לה, שהיא רוצה פשוט "לעמוד בתור לבנק, ולמות". אז פשוט זה לא היה, אבל גם לא היה הרבה מאוד סבל, ולא לזמן מאוד ארוך. הרבה בזכותך.

אני חושב על כל הדברים הקטנים שעשית ואמרת וכל כך שינו את התקופה האחרונה בחיים שלה, ויש מצב שאת בכלל לא מודעת אליהם: את זוכרת שאמרת לי שאני צריך לשאול את הרופא מה המצב? וכמה זמן נשאר? לקח לנו המון זמן לקבוע איתו, אבל השיחה התקיימה ביום שני בערב (כשהיא נפטרה בלילה שבין רביעי לחמישי, יום לאחר הבחירות). השיחה הזו הייתה מאוד חשובה בהבנה שלי שזה מאוד מאוד קרוב. בכל פעם כשיצאתי מהבית לעבוד, או להרכיב רהיטים בבית החדש שלנו, ולא הייתי איתה, אמרת לי שאי אפשר אחרת: שאני לא יכול להיות שם כל הזמן, ושזה בסדר. ידעתי את זה, אבל לשמוע את זה גם ממך, היה לי מאוד משמעותי, מרגיע ועוזר.
והכי חשוב: הלילה האחרון שלה: שהתחיל בשש בערב, כשהגעת וחיברת לה את ההכנה להזרקה התת עורית, וכשחזרת, לפני 2 בלילה והקלת לה כל כך על הסבל, והפסקת את הצורך שלי בהזרקה בעצמי, כדי שהיא לא תסבול. זה לא משנה שזו העבודה שלך: אני כל כך שמח שבחרת במקצוע הזה, ומוריד את הכובע בפניך שאת מצליחה לעשות את זה עם עוד ועוד מטופלים.

המשך החוב שאני חייב לאמא שלי, אחזיר לעולם, ואני ממשיך אותו גם כאן: בהכרת הטוב והכרת תודה, הרחבת הטוב הזה.  ד"ר רוני צבר, תדע שמה שאתן ואתם עושות ועושים הוא מדהים. שושי, תודה רבה רבה על השבועות הארוכים, האכפתיות, הרגישות, המסירות, הדבקות, האמונה, השליחות, הסבלנות, הקשב, החמלה והאהבה הגדולה שהרגשנו ממך. אמא שלי הייתה אשת מעשים, ואני מקווה שבמכתב הזה, ובמילים האחרונות של אמא שלי, שהצלחת לעזור לה ולהגשים אותן, את מוצאת המון כוח להמשיך את השליחות הנדירה שלך.

שושי, ד"ר נג'יראן וד"ר רוני צבר- אתם משנים עולמות, ונשמח לסייע לכם להמשיך ולעשות טוב כל כך, בתקופות קשות כל כך.

אנחנו מאוד מאוד מאוד מעריכים ומודים מעומק הלב,
עשר נפשות בעולם הזה (ועוד רבות אחרות) ואמא אחת שנמצאת בכולנו מעריכים עד אין קץ.

כולי התפעלות מהמהירות, מהיעילות ומאיכות השירות

ברצוני לשבח את השירות המעולה שניתן על-ידכם. כולי התפעלות מהמהירות בה הגבתם לפנייתי מלכתחילה, מהיעילות הגבוהה של השירות שלכם ומאיכות השירות במשך כל ימי הגשתו לבעלִי.

זכיתם בעובדים מעולים!
בבעלי טיפלו מטעמכם שני רופאים, ד"ר אנטולי ארליך ו-ד"ר ספואת סלים, האח עבד מנצור והאחות יעל. הם פעלו במסירות, ביעילות ובמקצועיות ראויות לכל שבח. כל אחד מהם התמסר בכל ליבו לטיפול בבעלי, ופעל במקצועיות ובאחריות מרשימות. כל אחד מהם היה קשוב למחלה, לחולה, לצרכים ולנסיבות, הקדיש זמן ומרץ ונכונות לטפל ולסייע ככל יכולתו, וכל השירות על-ידם ניתן בחריצות, במאור פנים, באנושיות חמה ובחֵן רב.

הצוות הטיפולי שלכם נתון בסַד של זמן, כי היום קצר והמלאכה מרובה, ואף על פי כן משתדל להעניק לחולה את המֵירב האפשרי ולעשות זאת בנועם ובסבלנות. וזה ממש לא מובן מאליו.

אני אסירת תודה להם ולכם.
בכבוד רב ובהערכה רבה

תודה גדולה

תודה לכם אנשים יקרים. אין לי מילים כדי להודות לצוות הרפואי שהעמדתם לרשותנו, דוקטור עמר שהיה זמין לכל דבר כשפנינו אליו,
וכשביקשנו שיבוא עשה זאת מייד. כשרצינו יעוץ תמיד היתה אוזן קשובה.
האחות ריטה ליותה את בעלי באהבה ובמקצועיות, והיתה קשובה לכל בקשותינו.
העובדת הסוציאלית זהבה שנתנה לנו עצות שלא יסולאו בפז, הכינה אותנו לכל תרחיש וברגע האמת היינו מוכנים והכל זרם.
מה אגיד לכם, שתבורכו ותמשיכו בעבודת הקודש שאתם עושים ברגעים הכי קשים.

בתודה גדולה

לאחות הילה היקרה

"הילה  מרגשת שכמותך.

איזה בת אדם מיוחדת את

איזה בת אדם מעוררת השראה

זכינו שליווית אותנו יקירה

זכינו שהיית נקודת משען ומרפא (לכולנו) בזמנים כל כך מיוחדים

מאמין שכל דבר קורה בזמנו

והמלאך שאת, נחתת אצלנו בדיוק בזמן הנכון…

תודה לך יקירה.

זכינו באור הגדול שאת, ובמה שהבאת אלינו בזמן הזה שליווית אותנו…

כולי מלא בהוד-יה על המסע המופלא שעברנו

מודה על רגעי החסד והאמת

זכינו שהיית חלק מחיינו בתקופה הזאת

הלוואי ותמשיכי להפיץ אור ולהביא ברכה לכל מקום שאת נוגעת בו

תודה יקרה"

תודה לאחות שולמית היקרה

שלומית הייתה עבורנו מקור של ידע, של נחמה. מקור של מקצוענות, אמון וכל כך הרבה רצון טוב.

היא הפכה לחלק מהבית.

את העזרה שקבלנו ממנה לכל אורך החודשים בהם ליווינו את אבא אל סופו, קשה לתאר במילים.

שלא לדבר על היומיים האחרונים לחייו, שקרו בדיוק בזמן מבצע 'עלות השחר' והצריכו הגעה ממש תחת אש.

לא קל להשאיר אדם מבוגר וסיעודי בביתו. ידענו בדיוק מה אנחנו רוצות עבורו, וביחד אתכם הצלחנו ליצור עבורו את המציאות הזאת.

תודה מקרב לב.

תודה והערכה

אבא היה עם סרטן מתקדם. ידענו על העתיד לבוא, שמצבו ילך ויתדרדר, וחשוב היה לנו להיערך לתרחיש הכל - כך קשה.

כך קרה שזכינו להכיר את הצוות של צבר רפואה, הרופא דר. רומן מאירוביץ, האח אמיר בסיוני, והעובדת הסוציאלית נריה מחלב. כבר במפגשה ראשון הרגשנו בידיים טובות ובטוחות. מעבר לנושאים הרפואיים, נרקמו גם יחסים אישיים, חמים ונעימים. אבא תמיד חיכה למפגשים בקוצר רוח.

הם היו שם בשבילו לאורך כל הדרך. שוחחו, צחקו, הקשיבו. הכירו וראו אותו כאדם, ורק אחר -כך כחולה. ההיכרות ביניהם והשיח הקולח שלא רק על תרופות ומכאובים, ההומור שרקמו בינם לבינו, הם שהפכו את המפגשים הללו, גם האחרונים, לכל-כך משמעותיים ומחזקים עבורו .

התחושה הייתה של שיתוף, חשיבה משותפת, ניסיון ומאמץ של כולנו יחד להתגבר על כל המכשולים שנתקלנו בהם לאורך כל הדרך.

מעבר לפן הרפואי הכל-כך חשוב זכינו להיכרות עם נריה, שכשמה כן היא. הייתה לנר עבורנו בזמן שהחשיכה נכנסה לביתנו. היא הייתה שם עבור כולנו, ברגישות מעוררת הערכה. בסבלנות רבה שוחחה עם כל אחד ואחת מאיתנו. ניחמה, חיזקה.

אובדן הורה הוא חוויה קשה מנשוא. במחשבה לאחור, אם יש נקודת אור אחת בדרך הייסורים הזו היא הידיעה שאבא שלנו מת בבית. במקום המוכר והבטוח שלו מוקף באוהבים אותו מכל, מלווה בצוות אוהב ומסור. כך נפרד אבי מהעולם.

תודה לכם צוות יקר על מה שהייתם עבורו, עבורנו.

משפחתה של מטופל הוספיס בית

הוספיס בית

חורף 2022