זכויות החולה
חוק 'החולה הנוטה למות'

בשנת 2005 נחקק בישראל ‘חוק החולה הנוטה למות’.

החוק מפרט את זכויותיהם של חולים במחלה סופנית, את חובותיהם של הרופאים והצוות הרפואי במקרים אלו ואת הנהלים במצבי הימנעות מטיפול רפואי והארכת חיים.
החוק מדגיש את האפשרות של כל אדם להחליט מה רצונו במידה שיחלה במחלה סופנית על ידי מילוי טופס בנושא הנחיות רפואיות מקדימות או ייפוי כוח.
רופא אחראי מוסמך לקבוע כי מטופל הוא חולה הנוטה למות, אם נוכח כי המטופל סובל מבעיה רפואית חשוכת מרפא ותוחלת חייו, אף אם יינתן לו טיפול רפואי, אינה עולה על 6 חודשים.
בקרב מי שעונה להגדרה של “חולה הנוטה למות”, ולאחר שמוצו כל האפשרויות הטיפוליות להארכת חייו בהתאם לרצונו, המטרה המרכזית החשובה ביותר היא למנוע ככל הניתן את כאבו וסבלו, ולאפשר לו נוחות חיים ככל האפשר.

 

בשנת 2009 נוספה הרחבה לחוק בחוזר מנכ”ל משרד הבריאות 30/2009. בחוזר משרד הבריאות מאמץ את הגדרת ארגון הבריאות העולמי, לפיה טיפול פליאטיבי הוא גישה טיפולית אשר משפרת את איכות החיים של חולים ובני משפחותיהם בהתמודדות עם מחלות חשוכות מרפא, על ידי מניעה והקלה על סבל באמצעות זיהוי והערכה קפדנית של הסימפטומים, טיפול בכאב ובבעיות אחרות – גופניות, נפשיות, רוחניות.

השירות הפליאטיבי לחולה הנוטה למות נמצא בסל השירותים המפורט בתוספת השנייה לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, ניתן למבוטחים על ידי קופות החולים ללא כל תוספת תשלום.

 

לפי חוק זכויות החולה וחוק החולה הנוטה למות, חולים אלה יכולים לתת יפוי כח והנחיות רפואיות מקדימות
מיופה הכח יהיה מוסמך להורות על הסכמה או הימנעות מקבלת טיפול רפואי באם יהיה המטופל נוטה למות, חסר כשירות וסובל סבל משמעותי. מינוי מיופה כוח מאפשר למטופל למנות אדם האמון עליו, ולהנחות אותו מראש כיצד לפעול בקשר לטיפול רפואי לו הוא עשוי להזדקק בעתיד. כך מקבלים רצונותיו של המטופל ייצוג נאות ואמיתי יותר בקבלת החלטות בעניינו, כאשר הוא עצמו אינו מסוגל להביע את רצונו.

השימוש בטופס הנחיות המוקדמות מאפשר לאדם החולה לבטא את רצונותיו מול קרוביו באופן ברור ומפורט, ומוריד מקרוביו את הקושי הגדול הכרוך בקבלת החלטות במקומו ברגעים בהם הוא לא מסוגל להביע את רצונו.

 

עפ”י חוק החולה הנוטה למות, התנאים לקיום טיפול פליאטיבי בבית:

  1. קיום מערך פליאטיבי ייעודי לבית המטופל, זמין 24 שעות ביממה.
  2. נוכחות של מטפל עיקרי בבית.
  3. צוות פליאטיבי בעל הכשרה מתאימה.

אוכלוסיית היעד:

  1. חולה סרטן עם מצוקה גופנית או נפשית ניכרת בכל שלב במחלה, לרבות חולי סרטן חשוכי מרפא.
  2. חולה עם אי ספיקת לב סופנית;
  3. חולה עם אי ספיקת ראות סופנית;
  4. חולה עם אי ספיקת כבד סופנית;
  5. חולה עם אי ספיקת כליות סופנית;
  6. חולה עם שבץ מוחי קשה;
  7. חולה עם מחלת עצבים ניוונית מתקדמת;
  8. חולה מחוסר הכרה.
טפסים למיצוי זכויות מול משרדים ממשלתיים
הכנות לקראת קבורה

הגעתם לרגע הקשה מכל…

ברגע זה, העצה הראשונה שניתן לכם – היא לעצור. קחו את הזמן לעכל, להתייחד ולהיפרד. אלו רגעים אינטימיים חשובים אותם תזכרו לעד. מהרגע שיתחיל תהליך קביעת המוות, תהיו מוקפים באנשים ולא תהיה לכם אינטימיות נוספת עם יקירכם.

רק לאחר שתהיו בטוחים שהשלמתם את השלב הזה של הפרידה – תמשיכו לשלבים הבאים, המעשיים, או שתבקשו מאדם קרוב לעזור לכם.

ריכזנו עבורכם את השלבים הבאים אותם תצטרכו לעבור –

  1. צרו קשר עם מד”א בטלפון 101. עדכנו את המוקדן כי יקירכם טופל במסגרת הוספיס בית ושאתם חושבים שהוא נפטר.
  2. כשיגיע צוות מד”א, הציגו בפניו את המכתב המצורף במעטפה זו, המעיד על כך שיקירכם טופל במסגרת הוספיס בית.
  3. צוות מד”א יבצע הליך של קביעת מוות וישאיר בידכם תעודת פטירה חתומה. צוות מד”א יתקשר למוקד משטרה 100, ויזמין אותם להגיע לקביעת מוות.
  4. כשיגיע צוות משטרה, הציגו בפניהם את תעודת הפטירה ואת אותו המכתב המעיד על כך שיקירכם טופל במסגרת הוספיס בית. המשטרה תשאיר בידכם טופס אישור העברת הנפטר מביתו.
  5. באחריות המשפחה להזמין אמבולנס להעברת הנפטר מהבית. ניתן להיעזר בשירותי חברה קדישא הניתנים דרך המוסד לביטוח לאומי, במוקד *0120 הפעיל 24/7.

אנו מציעים לכם ליצור קשר עם העובד/ת הסוציאלי/ת של צבר רפואה שליווה/תה אתכם בתקופה זו, ויוכלו לתמוך בכם גם ברגעים אלו ובימים שאחרי.

רוצים להתייעץ?
Clsoe
רוצים להתייעץ?