מחלקת איזון תסמינים במחלות כרוניות
מהו טיפול פליאטיבי

טיפול פליאטיבי הוא גישה טיפולית אשר משפרת את איכות החיים של חולים ובני משפחותיהם בהתמודדות עם מחלות חשוכות מרפא, על ידי מניעה והקלה על סבל באמצעות זיהוי והערכה קפדנית של הסימפטומים, טיפול בכאב ובבעיות אחרות – גופניות, נפשיות ורוחניות.
מקור המילה 'פליאציה' הוא במילה הלטינית palliare אשר פירושה 'גלימה'. הליווי הפליאטיבי עוטף את החולה ואת בני משפחתו כמו גלימה, ומטרתו להפחית את הסבל הפיזי, הרגשי והרוחני של החולה. ולשפר את איכות החיים של החולה.
הטיפול יכול להינתן גם במקביל לטיפול אקטיבי במחלה (בזמן טיפולי הקרנות, כימותרפיה,…), וכך הוא עוזר לחולה להמשיך בחיי היומיום באיכות החיים הטובה ביותר האפשרית.
הטיפול הפליאטיבי מוכר כתת התמחות ברפואה, וניתן לקבל אותו הן בבית החולים והן בבית.
הרגולציה בישראל מתקדמת מאוד והחל משנת 2009 פורסמה הרחבה ל'חוק החולה הנוטה למות' במסגרתה ליווי פליאטיבי ניתן למבוטחים על ידי קופות החולים ללא כל תוספת תשלום!

עקרונות הטיפול הפליאטיבי:

  • מקל על כאב ועל סימפטומים מטרידים אחרים;
  • משפר את איכות החיים, עשוי גם להיטיב את מהלך המחלה;
  • ניתן ליישום מוקדם בשלבי המחלה, בשילוב עם טיפולים אחרים אשר נועדו להאריך חיים, כגון כימותרפיה או הקרנות, וכולל בדיקות אשר יאפשרו להטיב להבין ולטפל בסיבוכים קליניים מעיקים של המחלה.
  • תומך בחיים ורואה במוות תהליך טבעי;
  • תומך בחיים פעילים ככל הניתן של החולה עד מותו;
  • אינו מכוון לזרז או לדחות את מותו של החולה;
  • משלב היבטים נפשיים ורוחניים בטיפול בחולה;
  • מסתמך על גישת צוות על מנת לסייע למשפחה להתמודד עם מחלתו של המטופל;
  • מסתמך על גישת צוות להתייחסות לצרכי מטופלים ומשפחתם, לרבות בתהליכי האבל, אם נדרש;
איך צבר מטפלת בבית

מחלקת 'הוספיס בבית' בניהולם המקצועי של ד"ר רוני צבר וד"ר יהורם זינגר, ממובילי הרפואה הפליאטיבית בישראל, מפעילה את שירות ההוספיס בית הגדול והמוביל בישראל, עם צוות מקצועי של כ-150 אנשי צוות העובדים בכל הארץ ממטולה ועד אילת.

דר רוני צבר דר יהורם זינגר

שירות 'הוספיס בבית' מוכר וניתן במימון מלא של כל קופות החולים, צה"ל ומשרד הביטחון.

התנאים לקיום ליווי פליאטיבי בבית (הוספיס) עפ"י חוק הבריאות הממלכתי –

  1. קיום מערך פליאטיבי ייעודי לבית המטופל, זמין 24 שעות ביממה.
  2. נוכחות של מטפל עיקרי בבית.
  3. צוות פליאטיבי בעל הכשרה מתאימה.

חולים אשר נמצאו מתאימים וזכאים להוספיס בבית, יופנו ל'צבר רפואה' ע"י הגורם המקצועי בקופת החולים או בבית החולים.

עם אישור ההפנייה מול 'צבר רפואה', תוך 24 שעות ייכנס צוות מטפל לבית החולה להכרות וקליטת המטופל.

הצוות המטפל

הצוות כולל רופאים, אחיות ועובדים סוציאליים מכל המגזרים והעדות, אשר הוכשרו באופן ייעודי לטפל בצרכים הפיזיים והרגשיים הייחודים לחולים הנמצאים בשלב הסופי של חייהם.

המנהל הרפואי של הוספיס הבית הוא ד"ר יהורם זינגר, ממובילי הרפואה הפליאטיבית בישראל.

הגישה הטיפולית והטיפול הרפואי הניתן בהוספיס בית זהים לחלוטין לאלו הניתנים במסגרת הוספיס אשפוזי. ההבדל המשמעותי הוא באפשרות של החולה להישאר עם משפחתו בסביבה הבטוחה והמוכרת לו – בבית.

תפקיד הרופא והאחות

רופא ואחות מלווים וזמינים לחולה ולמשפחתו בכל רגע נתון 24/7. הם אחראים על מניעה והקלה של כאב ותסמינים פיזיים אחרים.

כמו כן, הצוות הרפואי אחראי גם על הדרכת המטפל העיקרי ובני המשפחה בטיפול באירועים שונים (עליית חום, בחילות, חוסר תאבון,..), ומכין אותם לקראת מצבים הצפויים לבוא.

תפקיד העובד הסוציאלי

העו"ס יפעל במהלך הליווי להדריך את החולה ומשפחתו בהסתגלות לשינוי, בתקשורת ביניהם ובתקשורת עם אנשי הצוות ועם גורמי הרווחה והטיפול השונים בקהילה. כמו כן, יסייע העו"ס במיצוי זכויות החולה ומשפחתו מול הרשויות.

מערך אשפוז בבית - איך זה עובד?
צוות רפואי וסיעודי קבוע
רופא/ה, אח/ות, עובד/ת
סוציאלי/ת
24/7
זמינים לך בכל רגע נתון
צוות רפואי ושיקומי קבוע
רופא/ה, פיזיוטרפיה, ריפוי
בעיסוק, קלינאות תקשורת
פריסה גיאוגרפית מלאה
מגיעים לכל בית בישראל
רצף טיפולי מול קופת החולים
זרימת מידע און ליין
מנהל תיק מטופל
אחראי לניהול התיק הרפואי שלך
למי זה מתאים

בכדי לקבוע אם טיפול פליאטיבי תומך עשוי להיות מתאים לך או למישהו הקרוב אליך, אתה מוזמן לענות על השאלון שלפניך.

חשוב לזכור – ניתן לקבל טיפול פליאטיבי בכל שלב במחלה מאיימת חיים, החל משלב האבחון. מחלות המוגדרות כמחלה מאיימת חיים –

  • סרטן
  • אי ספיקת לב (CHF)
  • מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD), נפחת, מחלת ריאות
  • אי ספיקת כליות
  • כשל בכבד
  • מחלה נוירולוגית (כגון: ALS, פרקינסון)
  • מחלה מאיימת חיים אחרת

ענה על השאלון: האם טיפול פליאטיבי תומך מתאים לך?

  1. האם יש לך, או למישהו הקרוב לך, תסמינים המקשים עליו להיות פעיל כפי שהיה רוצה להיות, או תסמינים המשפיעים על איכות החיים שלו? תסמינים אלה עשויים לכלול:
  • כאב או חוסר נוחות
  • קוצר נשימה
  • עייפות / קושי בשינה / תשישות
  • חרדה
  • דיכאון
  • חוסר תיאבון
  • בחילות
  • עצירות

כן / לא

  1. האם אתה, או מישהו הקרוב אליך, חווה אחד או יותר מהדברים הבאים:
  • תופעות לוואי קשה מטיפול
  • חוסר נוחות כללי
  • בעיות אכילה עקב מחלה קשה
  • ביקורים תכופים בחדר מיון
  • מעל 3 אשפוזים בבית החולים במהלך השנה האחרונה

כן / לא

  1. האם אתה, או מישהו הקרוב אליך, זקוק לעזרה עם:
  • הבנה וידיעה למה לצפות בהמשך
  • הבנה מה אפשרויות הטיפול המתאימות, ומה המשמעות שלהן
  • התאמה בין המטרות האישיות והערכים שלך לבין הטיפול הרפואי שלך.
  • הבנת היתרונות והחסרונות של טיפולים העומדים לפניך (למשל: דיאליזה, טיפולים בסרטן, ניתוח, וכו').

כן / לא

  1. האם אתה, או מישהו הקרוב אליך, זקוק לעזרה עם:
  • התמודדות עם הלחץ של מחלה קשה
  • תמיכה רגשית או רוחנית
  • לדבר עם המשפחה שלך על המחלה ומה שחשוב לך

כן / לא

 

במידה וענית 'כן' על שאלה אחת לפחות – טיפול פליאטיבי יתאים לך. הצעד הראשון שלך הוא להתקשר לרופא המטפל שלך, או ליצור עמנו קשר להתייעצות. במידה וענית 'לא' לשאלות אלה, ייתכן שאינך זקוק לטיפול פליאטיבי. יחד עם זאת, אם אתה עדיין מרגיש שאתה זקוק לזה, תפנה לרופא המטפל שלך או שתיצור עמנו קשר להתייעצות.


החוק בישראל מתקדם מאוד ומכיר בערך החשוב של תמיכה וליווי אנשים בסוף חייהם, ונותן לכל אדם בישראל את האפשרות לבחור היכן ירצה לסיים את חייו.

בשנת 2005 חוקק בישראל 'חוק החולה הנוטה למות'.

החוק מפרט את זכויותיהם של חולים במחלה סופנית, את חובותיהם של הרופאים והצוות הרפואי במקרים אלו ואת הנהלים במצבי הימנעות מטיפול רפואי והארכת חיים.

החוק מדגיש את האפשרות של כל אדם להחליט מה רצונו במידה שיחלה במחלה סופנית על ידי מילוי טופס בנושא הנחיות רפואיות מקדימות או ייפוי כוח.

רופא אחראי מוסמך לקבוע כי מטופל הוא חולה הנוטה למות , אם נוכח כי המטופל סובל מבעיה רפואית חשוכת מרפא ותוחלת חייו, אף אם יינתן לו טיפול רפואי, אינה עולה על 6 חודשים.

בקרב מי שעונה להגדרה של "חולה הנוטה למות", ולאחר שמוצו כל האפשרויות הטיפוליות להארכת חייו בהתאם לרצונו, המטרה המרכזית החשובה ביותר היא למנוע ככל הניתן את כאבו וסבלו, ולאפשר לו נוחות חיים ככל האפשר. השירות הפליאטיבי בהוספיס בית נועד לחולים הסובלים ממחלה חשוכת מרפא בשלבים הסופניים, הבוחרים לסיים את חייהם בבית בכבוד ובמינימום סבל.  שירות זה ניתן לכל אדם בישראל ללא תשלום, במסגרת הביטוח הרפואי בקופת החולים.

החוק מגדיר קבוצת מחלות אשר בשלב הסופני של המחלה, החולים יהיו זכאים להוספיס בבית ללא עלות

  1. סרטן עם מצוקה גופנית או נפשית ניכרת בכל שלב במחלה, לרבות חולי סרטן חשוכי מרפא.
  2. אי ספיקת לב סופנית;
  3. אי ספיקת ראות סופנית;
  4. אי ספיקת כבד סופנית;
  5. אי ספיקת כליות סופנית;
  6. שבץ מוחי קשה;
  7. מחלת עצבים ניוונית מתקדמת;
מה עלי לעשות?

במידה והקרוב לכם נמצא בבית החולים, עליכם לבקש מהרופא המשחרר שיכתוב במכתב השחרור – 'מופנה להוספיס בית'. לאחר מכן יש לפנות לנציג קופת החולים בבית החולים ולבקש להגיע להוספיס בבית של 'צבר'.

במידה והקרוב לכם נמצא בבית, עליכם לגשת לרופא המשפחה בכדי לקבל הפניה להוספיס בית. את ההפניה יפנה הרופא ליחידה לטיפולי בית של קופת החולים, ודרך יחידה זו תוכלו לקבל את ההפנייה אלינו.

הקליטה ב'צבר' במסגרת שירות ציבורי ללא תשלום, היא בכפוף לאישור קופת החולים.

בכל מקרה, חשוב לדעת – החוק במדינת ישראל מחייב את קופות החולים לתת טיפול תומך אשר זמין 24/7 לכל אדם החולה במחלה קשה ונמצא בשלב הסופני של חייו.

במידה ותרצו להתייעץ ולקבל מידע נוסף, אנא צרו קשר עם מנהלי קשרי הקהילה שלנו:

באזור הצפון – נאוה קלינברגר, 055-6629729

באזור השרון והמרכז – גילה שובל, 050-8807306

באזור ירושלים – גלית גלעדי, 054-6458394

באזור הדרום – עידן שפירא, 052-8801868

תפקיד המטפל העיקרי

הטיפול באדם המתמודד עם מחלה כרונית, נעשה על ידי דמות משמעותית, לרוב אחד מבני המשפחה  – מי שאנחנו מכנים 'המטפל העיקרי'.

התפקידים העיקריים של המטפל העיקרי:

  • נוכחות בבית, בכדי לתת מענה לצרכי החולה בכל רגע נתון.
  • ליווי רגשי, אמפטיה, אהבה…
  • מענה לצרכים סיעודיים בסיסים – מזון, היגיינה, מתן תרופות,…
  • אדמניסטרציה – להביא מרשמים, ללכת לקופת חולים,…
  • תקשורת שוטפת מול הצוות המטפל – דיווחים על מצב החולה, קבלת הנחיות לטיפול וכו'.

לעיתים מדובר בדמות אחת שהיא המטפלת העיקרית, ובפעמים רבות התפקיד מתחלק בין מספר אנשים שונים אשר אחד מהם מרכז את הטיפול.

חשוב להכיר בעובדה שעל המטפל העיקרי קיים עומס רב – פיזי ורגשי, העלול לגרום לשחיקה רבה.

ולכן חשוב מאוד שבני המשפחה יחלקו את הנטל ביניהם בהתאם ליכולות של כל אחד מהם, ויידעו לתת תמיכה למטפל העיקרי.

כיצד ניתן לתמוך במטפל העיקרי?

  • תוודאו שיש לו מענה לצרכים הבסיסים שלו – אוכל, ישן טוב, הולך לפעילות שהוא אוהב לעשות,..
  • תיזמו מפגש משפחתי בכדי לחלוק את האחריות ביניכם. אין סיבה שאחד יעשה הכל. תארגנו סידור עבודה, חלוקת אחריות, תאפשרו למטפל העיקרי  'למלא סוללות' מדי פעם, להתנתק מהטיפול השוטף ולהתפנות גם לדברים אחרים.
המדריך לטיפול בבית

ההתמודדות עם מחלה בשלב מתקדם, אינה פשוטה לחולה ולא פחות לסביבה המטפלת – בני המשפחה.

זו תקופה עמוסה ברגשות, פחדים, חרדות, שאלות, חששות,…

אחד התפקידים המרכזיים של הצוות המטפל במסגרת הוספיס בבית, הוא להפחית את רמת אי הוודאות ולהכין אתכם לקראת העומד לבוא.

הליווי של הצוות כולל טיפול רפואי וסיעודי, הדרכה על הליכים פשוטים הנעשים בבית, והכנה לקראת כל שינוי הצפוי לקרות בימים והשבועות הבאים.

כל חולה הנמצא בשלב המתקדם של המחלה  חווה מגוון תופעות ותסמינים המאפיינים שלב זה ונובעים מהמחלה או מהטיפול בה.

רבים מהתסמינים ניתן לאזן באמצעות טיפול פליאטיבי תומך נכון, בהדרכה צמודה של הצוות המטפל.

תסמינים אלו נתפסים על ידי המטופל ומשפחתו כאירוע משברי. בחרנו לציין מספר אירועים / משברים נפוצים, בכדי לתת לכם את מידע הנוסף אשר יאפשר לכם להוריד את אי הוודאות ובכך לשפר את היכולת להתמודד איתם.

קראו אותם בעיון. אנחנו לרשותכם לכל שאלה.


כאב

בחרתם ללוות אדם הקרוב לכם הנוטה למות בהוספיס בבית.

סבירות גבוהה שאחד המשברים כואבים ביותר שתחוו אותו, ואחד הקשים ביותר – הוא משבר הכאב.

הכאב יכול לנבוע אם כתוצאה מהטיפול במחלה ואם כתוצאה מהמחלה ממנה הוא סובל.

לנו ברפואה פליאטיבית יש כלים מאוד טובים לתת מענה לכאב מתפרץ או מתמשך.

העובדה שאתם נמצאים בבית שלכם בליווי של צוות פליאטיבי מקצועי – תאפשר לכם יכולת שליטה טובה מאוד, מיידית ובלתי אמצעית לטיפול באדם הקרוב לכם.

כאב לא חייב להיות חלק מהמחלה ומהוויות היומיום שלכם, ובוודאי לא חלק מסוף החיים.

מהו כאב?

תחושה סובייקטיבית מאוד לא נעימה.

כשאדם כאוב מאוד – הכל לא טוב.

הוא מרוכז רק בכאב והרבה דברים צפים – תשישות, הפרעה בשינה, תשישות, חרדה.

יש מספר פעולות ראשוניות שאתם יכולים לעשות ובעזרתן תוכלו לעזור לחולה להתמודד עם הכאב:

אחד הצעדים הפשוטים ויעילים הוא עיסוי מקומי. גם קירור או חימום מקור הכאב יכול לעזור.

פעולה נוספת שבה תוכלו לסייע היא שינוי התנוחה של המטופל. איך פחות כואב לו.

בנוסף, נסו לטפל בגורמים הסיבתיים לכאב עד כמה שניתן. לדוגמא, אם הסיבה לכאב היא עצירות – טפלו בעצירות.

ניתן להשתמש גם בטכניקות הרפייה למיניהן ובדמיון מודרך כדי להקל על הכאב.

טיפול תרופתי –

הצוות הטיפולי יתאים טיפול תרופתי לכאב. ישנם מספר סוגי כאב, ויותאם להם סוג הטיפול הנכון. עומדות גם תרופות שונות לשיכוח כאבים. החל ממורפין לסוגיו, דרך אקמול ואופטלגין, ועד תרופות וטיפולים נוספים כמו תרופות נגד דיכאון וטיפול בקנאביס.

הטיפול התרופתי יינתן לפי סוג הטיפול הנדרש. יש תרופות שנועדו לשיכוח רציף של הכאב ואותם תוכלו לתת לחולה מסביב לשעון ובפרקי זמן קבועים. תרופות אחרות הן מעין "מנות הצלה" – הן ניתנות לטווח קצר ותפקידן הוא לטפל בכאבים מתפרצים שמהם סובל החולה. בכל מקרה חשוב להתייחס ברצינות לכל הדיווחים של החולה על כאבים, ולא לתת לו תרופות מדומות.

במידה והכאב אינו נעלם וממשיך להטריד את החולה שצורה משמעותית – יש דרך לגרום לירידה במצב ההכרה של החולה בכדי לנוע ממנו סבל. סדציה רפואית.

תופעות שחייבות להדליק אצלכם נורה אדומה הם:

  1. בלבול חדש וחריף
  2. תגובות אלימות של המטופל (מילולי או פיזי)
  3. גרד חדש
  4. אי שקט קיצוני
  5. קושי נשימתי
  6. הקאות חריפות
  7. או "קפיצות שרירים" לא רצוניות

אם זיהיתם אצל המטופל הופעה של אחת התופעות המוזכרות או יותר מכך, פנו בהקדם לצוות והתייעצו איתו על המשך הטיפול.


תשישות

אחד ממצבי המשבר שתתקלו בו בבואכם לטפל באדם בהוספיס בית הוא תשישות.

להבדיל ממצבי משברים אחרים – תשישות תופיע אצל כולם.

היא חלק בלתי נפרד מהתקדמות המחלה.

תשישות אינה בהכרח קשורה לכאב או לקוצר נשימה או לתסמינים אחרים.

חשוב להכיר בעובדה שהתשישות היא חלק בלתי ניכר מהמחלה

חשוב לזהות אם יש מרכיבים הפיכים ואיך מטפלים בהם, ובעיקר איך משמרים נוחות חיים מירבית לצד התשישות.

כדי להקל על התשישות בצורה הטובה ביותר צריך לדבר עם החולה ולהתחשב כל הזמן בהעדפותיו לגבי המשך הטיפול. טיפול מוצלח – זה כאשר הצלחת לעשות את כל מה שרצית ותכננת באותו יום. שם תשקיעו את האנרגיה, בדברים החשובים לחולה ומשם תגיע תחושת ההצלחה שלו.

תוכלו לנקוט בכמה דרכים כדי להקל על התשישות:

נסו לשפר את חווית השינה של הקרוב לכם. סדרו לו מיטה נוחה, שקטה, ובכלל, הכניסו את החדר לאווירת שינה, כולל תאורה ומוזיקה מתאימה.

ברמה הרגשית תוכלו לסייע למטופל עם שתי פעולות בסיסות – הכינו יחד יומן פעילות יומי לחולה בהתאם ליכולותיו ולשעות בהן הוא מחוזק יותר. בנוסף תוכלו להכין ביחד עם החולה רשימה של 'משפרי מצב רוח' ולבצע איתו ביחד את הפעולות הנבחרות.

חשוב לוודא שהחולה לא כאוב, ולא מוטרד מתסמינים פיזיים כאלה או אחרים – אשר גוזלים ממנו אנרגיה ומשפיעים על התשישות.

בנוסף לכל האמצעים הללו, תוכלו להיעזר גם בתרופות אנטי דיכאוניות למיניהן, סטרואידים וריטלין – בהתאם להמלצות הצוות הרפואי כמובן.

במצבים אלו עליכם ליצור קשר במיידי עם הצוות המטפל:

  1. בלבול חדש וחריף
  2. אי שקט קיצוני
  3. קושי נשימתי
  4. תגובות אלימות (מילולי או פיזי)
  5. נפילות חוזרות

דיכאון וחרדה

 דכאון וחרדה זוהי תגובה מאד הגיונית למצב החדש שנוצר, מן הצד השני חשוב שתוכלו לזהות מתי התופעות האלו עלולות להשפיע לרעה על מצב החולה.

לדיכאון וחרדה יש השפעות נפשיות וגופניות על החולה והם מופיעים בצורה שונה אצל כל מטופל ומטופל. בסופו של דבר גם החרדה וגם הדיכאון גורמים לסבל אצל החולים, לפגיעה באיכות החיים שלהם, ולירידה ברמות התפקוד. חולה שסובל מחרדה עלול להיות עצבני מאוד, מתוח מאוד ובלחץ נפשי. כמו למשל הקשר הבלתי נפרד של קוצר נשימה וחרדה. במקרים של דיכאון תוכלו לזהות ירידה דרמטית במצב הרוח של החולה, ירידה ברמת האנרגיה וחוסר התעניינות כללי בדברים שאפילו עד לא מזמן עניינו אותו מאוד.

כאן באה לידי ביטוי ההיכרות שלכם עם החולה. ההיכרות הזו היא זו שתעזור לצוות המטפל לזהות האם מדובר במקרה של דיכאון או חרדה שדורשים התערבות, או שבעצם מדובר בעצבות רגילה או בסתם מחשבות טורדניות שהן לגמרי לגיטימיות במקרה הזה.

אם הצוות המטפל זיהה חרדה או דיכאון – טיפול יכול לעזור. הטיפול הראשוני כולל מספר דרכים שבעזרתן תוכלו לסייע לחולה:

התמיכה הנפשית חשובה. דברו עם החולה על מצבו ותנו לגיטימציה לפחדים שלו ולתחושותיו.

תנו לחולה הרגשה שהוא בשליטה. תנו לו את מירב המידע שבו הוא מעוניין. בכל מקרה, תזכרו שכל טיפול צריך להתבצע בשיתוף החולה, תוך התחשבות ברצונות שלו ותוך כדי הערכה שוטפת של מצבו.

חזקו את חברי המשפחה. דברו בינכם. כולם יחד עוברים עכשיו תקופה קשה והחוזק הנפשי שלהם ישפיע על זה של המטופל.

לרשותכם גם מגוון רחב של טיפולים לא תרופתיים שיכולים לסייע לחולה, כמו פסיכותרפיה, ריפוי במוזיקה, מדיטציה, דמיון מודרך ועוד. נסו להשתמש בהם, בהתאם להעדפותיו של החולה.

במישור הפיזי אפשר לנסות ולזהות גורמים סיבתיים שמשפיעים על מצבו הנפשי של החולה ולנסות לטפל בהם. לדוגמא – קושי נשימתי מפריע לחולה ועלול לגרום לחרדה – במקרה כזה טיפול תרופתי בקשיי הנשימה יקל על החולה ויעזור לנטרל את הסיבה שגרמה לה.

הטיפול התרופתי כולל תרופות נוגדות דיכאון ותרופות נוגדות חרדה. את אלה יש לתת רק לפי המלצת הצוות הרפואי ובהתאם למצבו של החולה. טיפול לא מפוקח בתרופות, עלול לגרום חלילה גם לתוצאה הפוכה ולהחמיר את המצב. חשוב לנו לדעת את כל התרופות אותן אתם נותנים, בכדי שנוכל לפקח ולמנוע מצב שתרופות מתנגשות.

במקרים אלו עליכם לפנות במיידי לצוות המטפל:

  1. בלבול חדש וחריף
  2. אי שקט קיצוני
  3. קושי נשימתי
  4. תגובות אלימות (מילולי או פיזי)
  5. או חשד לפגיעה עצמית ואובדנות

חוסר תאבון

זהו אחד המשברים הנוגעים לנו ברמה הכי עמוקה. אנחנו רוצים לעשות משהו עבור הקרוב לנו, זה אחד המצבים שאנחנו יכולים לתת. אוכל זה בריאות, זה הנאה, זה פינוק, זה אהבה.

התחושה שלנו היא שלו הוא היה אוכל – מייד היה מתחזק ומחלים.

אבל, הוא לא אוכל ושותה…

אנו יודעים שיש ירידה משמעותית ברצון לאכול ולשתות במסגרת התקדמות המחלה.

בחלק מהמקרים הסיבות הן הפיכות – פטרת בפה, תופעות לוואי של בחילות כתוצאה משימוש בתרופות. ואז נציע מספר שיטות לטיפול שיכול לשפר את התיאבון.

ברוב המקרים זהו חלק מוכר ובלתי נמנע בתהליך המתקדם של המחלה.

חשוב שנכיר בעובדה שבשלב מסוים מרבית האנשים יחוו ירידה ברצון לאכול ולשתות, וזה חלק טבעי ממהלך המחלה וצריך לדעת לקבל את זה.

לקראת סוף החיים רוב המטופלים יחוו ירידה משמעותית ברצון לאכול ולשתות.

אין צורך שנתעקש ממספר טעמים –

  1. בגוף יש להם כל מה שהם צריכים בשלב זה, הם לא מרגישים ברעב ובצמא.
  2. הגוף לא יודע מה לעשות עם האוכל והשתייה וזה רק יעיק עליו.
  3. האכלה בצורה יזומה יכולה לגרום אפילו לנזק.

אם אתם תכריחו אותו לאכול, תגרמו למתח מיותר ביניכם והוא עלול להסתגר ולהתרחק מכם.

מומלץ לנקוט באמצעים הבאים:

קודם כל תדברו על זה איתו, מה הוא מעדיף שיקרה. תשאלו מה רוצה לאכול, איך רוצה לאכול. תציעו לו את האוכל החביב עליו. אל תנהלו איתו משא ומתן על זה. אל תתעקשו על כמויות. ובכל מקרה, אל תעמיסו. מנות קטנות בתדירות גבוהה עדיפות על פני צלחת עמוסה.

במידה והדבר אפשרי, שתפו את הקרוב לכם בשגרת הבית. קיימו את הארוחה בחברת המשפחה ולצד שולחן האוכל. במידה ואינו נייד, עזרו לו להגיע לתנוחה הנוחה ביותר שבה הוא יוכל לאכול. הגבהת ראש המיטה או הגבהת תנוחת הישיבה יכולים לעזור. לעולם לא ניתן אוכל במצב שכיבה. ניתן להעביר את שולחן האכילה אליו, בכדי להכניס אותו לארוחה משפחתית.

עזרה נוספת יכולה להגיע מקירור החדר בעזרת מזגן או אוורור פני החולה בעזרת מאוורר. סיוע בנשימה בעזרת מתן חמצן יכול גם הוא לסייע בזמן ההאכלה.

באופן כללי חולים בשלב מתקדם של המחלה נוטים להעדיף טעמים של קר וחמוץ, לדוגמא – גלידה.

במקרים שבהם קשה למטופל עם מזון מוצק, עברו לתזונה רכה וקרה: תנו לו גלידה עשירה בקלוריות, גרבר, גבינות, שלוקים, שייקים.

בנוסף לכל אלה, עומדים לרשותכם גם טיפולים שונים שיעזרו לכם לעודד את התיאבון של החולה. בין הטיפולים נמצא שיטות להרפיה ולהפחתת חרדה, או טיפולים בדמיון מודרך.

קיים גם טיפול תרופתי. התרופות מטפלות בעיקר בכאב ובסימפטומים אחרים שהחולה סובל מהם ובגללם הוא מאבד את התיאבון. הטיפול התרופתי יינתן לפי המלצת הצוות המטפל.

במקרים אלו עליכם לפנות במיידי לצוות המטפל –

  1. חוסר תאבון פתאומי מלווה בהקאות תכופות
  2. שיעול חריף ופתאומי או השתנקויות תוך כדי אכילה
  3. אי שקט חריף
  4. בלבול
  5. קושי נשימתי פתאומי ,חדש וחריף

קשיי נשימה.

אחת התלונות המפחידות ביותר היא קושי בנשימה.

קושי בנשימה מכיל את הפחד לאבד את היכולת לנשום, ולכן סביב זה יש מרכיב חרדתי גדול מאוד.

ברוב המקרים אין בעיית חמצון – אלא המרכיב החרדתי הוא המשפיע.

חשוב לנו לעזור לכם לזהות את הרגעים האלו בכדי להבין מה הטיפול הנדרש להקל על הקרוב לכם.

אין ספק שמדובר בחוויה מפחידה עבור המטופל, שמרגיש ברגעים אלה חרדה עצומה ופחד מחנק. קושי נשימתי הוא גם חוויה מפחידה למשפחתו של המטופל ולעיתים גם עבור הצוות המטפל. הסיבות לקושי הנשימתי יכולות להגיע מגורמים גופניים, או מגורמים נפשיים וחברתיים. בכדי לטפל בו בצורה הטובה ביותר, אתם והצוות חייבים לברר את הסיבות האפשריות באופן מקיף ומעמיק.

במידה ונתקלתם בקושי נשימתי, ישנם מספר דברים שתוכלו לעשות כדי להקל עליו:

שינוי התנוחה – תחילה נסו להקל על החולה על ידי הגבהת ראש המיטה או הגבהת תנוחת הישיבה.

אוורור החדר – ווררו את החדר. תפתחו את החלון ותנו לאוויר להיכנס. גם מזגן יכול לעזור. יעזור אם גם תוציאו מהחדר את האנשים שלא חייבים להיות שם.

אם יש באפשרותכם – עזרו לקרוב שלכם לנשום בעזרת חמצן ממחולל החמצן.

תזכירו לחולה שמישהו נמצא שם איתו. נסו לחזק אצלו את תחושת הביטחון, ואל תשאירו אותו לבד.

תרגלו איתו ביחד נשימה עמוקה ואיטית. גם נשימה דרך שפתיים מכווצות יכולה להוריד את רמת החרדה. תעשו את זה איתו. אם אתם או הצוות מיומנים בכך – תוכלו להתגבר על הקושי הנשימתי גם באמצעות טכניקות של דמיון מודרך.

בנוסף קיימים גם אמצעים תרופתיים הנותנים הקלה מיידית לחרדה. את התרופות למיניהן יש לקחת כמובן רק בהתאם להנחיות הצוות המטפל. אל תנסו לכפות על החולה טיפול כלשהו בניגוד לרצונו וקחו בחשבון שבכל אמצעי שבו תנקטו בכדי להתגבר על קושי הנשימה, אתם חייבים לקחת בחשבון את ההעדפות של החולה ואת הרצונות שלו.

במקרים אלו עליכם ליצור קשר מיידי עם הצוות המטפל:

  1. חום גבוה
  2. שיעול חריף ופתאומי
  3. אי שקט חריף
  4. בלבול
  5. קושי נשימתי פתאומי חדש וחריף

עצירות

עצירות היא כל שינוי בהרגלי היציאה, שגורמים לחוסר נוחות משמעותית.

כשמדובר בחולה סופני המטופל בהוספיס בביתו, גם עניין היציאות, במיוחד נושא של עצירות, יכול להיות בסיס לקשיים ומשבר.

בקרב חולים ההפרעה כל כך משמעותית, שלעיתים הם יגידו שהם מעדיפים להפסיק תרופה לכאב בכדי להפסיק את העצירות.

עצירות יכולה להיגרם כאשר הם פחות ניידים, אוכלים ושותים פחות, כחלק מהתקדמות המחלה

או כתופעת לוואי במסגרת הטיפול התרופתי.

הגישה הטיפולית שהוכיחה עצמה – היא טיפול מונע, ועל זה נשים דגש.

חשוב לטפל בעצירות בשל חוסר הנוחות המטריד, וגם היות וחוסר טיפול עלול לגרום למצבי קיצון רפואיים – חסימת מעיים.

ניתן לעזור במספר דרכים:

כאשר החולה עדיין מסוגל לכך – עודדו אותו לשתות כמה שיותר. ניתן להוסיף כף שמן זית לתזונה. עדיף שלא תיתנו לו סיבים תזונתיים, היות ואצל חולים מסוגו סיבים מעין אלה יכולים לגרום לחסימת מעיים.

לעודד את החולה לבצע פעילות גופנית מינימלית בהתאם למצבו.

קיים גם טיפול תרופתי כנגד העצירות שאותו אפשר לקחת לפי המלצות הצוות המטפל. קיים גם טיפול מונע, בכדי שלא להגיע למצב זה.

במקרים אלו עליכם לפנות במיידי לצוות המטפל:

  1. כאבי בטן עזים וחדשים
  2. הקאות בלתי פוסקות
  3. נפיחות חדשה של הבטן
  4. שלשול חריף
  5. אי מתן שתן


ערוץ הוידאו נולד בכדי לאפשר לכם לקבל מידע נוסף, בדרך של הרצאות וקטעי וידאו שהפקנו למטרה זו.

אנו לרשותכם לכל שאלה.

ערוץ הוידאו
המקום שלנו לשתף בסיפורים אישיים ולחלוק במידע מקצועי שיעניין אתכם
המתת חסד – דילמות אתיות והגישה הפליאטיבית
מהי המתת חסד? הגדרות, אבחנה מושגית והחוק בישראל   הדיון סביב המתת חסד מעלה תמיד סוגיות אתיות, רפואיות וחברתיות אשר עיקרן יסוד קדושת החיים מחד והרצון להטיב עם סבלו של חולה הסובל ממחלה סופנית. חשוב להבחין בין ההגדרות השונות והדברים שהוסדרו בחוק וכן להבין מהן האפשרויות והדרכים להקל על סבלו של החולה ולהעניק לו את […]
18 עוד
משאלה של טובה
תכירו את טובה. טובה חולה במחלת ראות סופנית (copd) כבר 5 שנים אך בשנה האחרונה חלה החמרה נוספת במחלתה והיא מחוברת למחולל חמצן 24 שעות ביממה. המחלה גורמת לטובה להתעייף מהר, ובימים אלו העיסוק באמנות ממלא את יומה בסיפוק ובמשמעות. תחת ידיה, הפרחים שלה מקבלים חיים חדשים דרך תמונות של צמחים מיובשים שהיא יוצרת. לטובה […]
163 עוד
דפיקה בדלת. הילדים של השכנים מגישים לי בחיוך מבוייש משלוח מנות שקישטו לבד.
אלו הרגעים היפים של פורים שמזכירים לכולנו לחשוב ולו רק לרגע, גם על האחר, על השכן, על החבר, ופעמים רבות – על אנשים זרים לנו שמשלוח מנות אחד יכניס שמחה רבה לחייהם. וברוח החג, רצינו לספר לכם על עמותה נפלאה, שאצלם כל יום זה קצת כמו פורים. בעמותת קשת המשאלות, עסוקים יום יום בהגשמת משאלותיהם של […]
180 עוד
מילות הפרידה של משה קדמי ז"ל
משה קדמי ז"ל, לווה ע"י צוות הוספיס של צבר בימיו האחרונים. זכינו להכיר איש עם נשמה גדולה, מעורר השראה ממש. במכתב פרידה שכתב, משה מספר על התקופה הקשה לאחר שאובחן כחולה במחלת הסרטן, ועל הבחירה שלו לבחור בחיים. משה עטף את עצמו במשפחה, בחברים, בעשייה ובלמידה אשר מילאו אותו בניצחונות רוחניים רבים. עד הרגעים האחרונים […]
185 עוד
ה-תפקיד של חיינו..
כולנו, בשלב כזה או אחר בחיינו, נכנסים לתפקיד של המטפל העיקרי באחד מיקירנו. אין לזה הגדרה של זמן, וזה לא מזוהה עם שם של מחלה מסויימת. זה המקום בו משפחה פוגשת קושי אמיתי הנובע מהזדקנות או מחלה, ובוחרת להתאחד ולהיות שם אחד עבור השני. המציאות היא כזו שלא תמיד התמיכה בבית מתאפשרת, והסיבות הן רבות […]
197 עוד
הסיפור של רותי קורנבלו.
רותי היא אישה מיוחדת במינה. בעידן בו אנו מכחישים את המוות, מסרבים לעסוק בו ונמנעים מלראות אותו קרב – רותי מביאה איתה גישה אחרת, מפוכחת, כזו שאינה חוששת להסתכל למוות בעיניים. זה לא שאין לה חששות ופחדים, כמובן שיש. אך לצידם יש את ההכרה שהחיים שלה עומדים להסתיים, ולצערה בקרוב. ולצד ההכרה הזו, רותי יודעת […]
196 עוד
התחלות חדשות…
פוסט ראשון אופטימי בסימן של התחלות חדשות – שנה חדשה, אתר חדש, בלוג חדש… אז למה בעצם בלוג?! בכל פעם שאנחנו נכנסים בפעם הראשונה לביתו של מטופל, אוחזת בנו התרגשות לקראת ההכרות הכל כך אינטימית עם אנשים שעד לרגע זה היו עבורנו זרים. עם חציית סף הכניסה, נוצר קשר העין הראשון ונופל מחסום הזרות. התחושה […]
215 עוד
שאלות ותשובות

מי יטפל בנו בהוספיס בית?

כל מטופל מלווה ע"י צוות מקצועי קבוע הכולל אח/ות, רופא/ה ועובד/ת סוציאלי. האחות היא מנהלת הטיפול והיא תערוך את הביקור הראשון בבית המטופל תוך 24 שעות מקליטתו. הצוות המטפל יערוך ביקורים באופן קבוע, יהיה זמין עבורכם בכל רגע נתון 24/7, וילווה אתכם בכל צורך שיתעורר - רפואי ורגשי.

איך אני יכול לקבל את שירות ההוספיס שלכם?

במידה והקרוב לכם נמצא בבית החולים, עליכם לפנות לנציג הקופה בבית החולים ולבקש להגיע להוספיס בבית של 'צבר'. במידה והקרוב לכם נמצא בבית, עליכם לגשת לרופא המשפחה בכדי לקבל הפניה להוספיס בית. את ההפניה יפנה הרופא ליחידה לטיפולי בית של קופת החולים, ודרך יחידה זו תוכלו לקבל את ההפנייה אלינו. הקליטה ב'צבר' במסגרת שירות ציבורי ללא תשלום, היא בכפוף לאישור קופת החולים. חשוב שתדעו - החוק במדינת ישראל מחייב את קופות החולים לתת טיפול פליאטיבי תומך בזמינות מלאה 24/7 לכל אדם החולה במחלה קשה ונמצא בשלב הסופני של חייו.

אתם גם עוזרים בטיפול יומיומי כגון רחצה?

ישנן חברות המתמחות במתן כח עזר סיעודי, כגון 'עמל סיעודית'. הצוות של 'צבר רפואה' הוא צוות המתמחה במתן טיפול פליאטיבי תומך בהיבט הרפואי והרגשי. כחלק מהליווי שלנו, אנחנו ניתן לאדם הקרוב המטפל בחולה הנחיות בכל הקשור לטיפול הסיעודי.

מה קורה אם אני צריך עזרה דחופה?

בכל מקרה של מצוקה, אנו זמינים עבורכם 24/7 כולל בסופי שבוע ובחגים. האח/ות ישאירו לכם את מספר הטלפון הנייד שלהם ומספר טלפון נוסף של כוננות למהלך סוף השבוע.

קרוב המשפחה שלי מקבל נוזלים וזריקות באופן שוטף. איך זה ימשיך להתקיים בבית?

כחלק מהאחריות הרפואית שלנו, אנו אחראים גם על נושא זה. האח/ות יתדרכו אתכם בכל ההליכים הנדרשים.

ממי אנחנו מקבלים מרשמים ותרופות?

הצוות המטפל בכם מספק לכם מרשמים אשר מכובדים בבתי המרקחת של כל קופות החולים ואין צורך להמיר אותם אצל רופא המשפחה. עליכם לגשת עם המרשמים לבית המרקחת המכיר במרשמי קופת החולים שלכם, ולרכוש שם את התרופות.

הקרוב שלי סובל מכאבים חזקים ומטופל במורפין. האם גם מורפין אתם נותנים בבית?

באפשרותנו לתת כל תרופה לכל סימפטום, כולל שימוש במורפין. הצוות שלנו מתמחה באיזון סימפטומים כגון כאבים, עצירות, דיכאון, קשיים בשינה, חולשה וכל תופעת לוואי אחרת אשר מלווה אנשים אשר חולים במחלה קשה.
רוצים להתייעץ?
קהילה מקצועית
הבית הדיגיטלי לכל מה שקורה ויקרה בתחום האשפוז בבית

בקרוב נשיק את המרחב לקהילה המקצועית...

עוד
שותפים לדרך
רוצים להתייעץ?
Clsoe
רוצים להתייעץ?